פסק-דין בתיק ת"א 2814-05-10

                        לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984

תביעות כספיות הדדיות שיסודן בהתקשרות עסקית בין הצדדים .

התובע, רופא מומחה במקצועו, טוען כי בינו לבין הנתבע נכרת הסכם בעל פה למתן שירותי יעוץ ועריכת חוות דעת רפואיות.

המטרה ביסוד ההתקשרות הינה עריכת חוות דעת מקום בו ניתן לבסס טענה לרשלנות רפואית.

לעמדתו, סוכם בין הצדדים כי עבור כל בדיקה ראשונית של חומר רפואי בתיק ישולם לתובע שכר בסך 2000 ש"ח בתוספת מע"מ, ואילו עבור עריכת חוות דעת ישולם 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

התובע טוען כי בדק, לבקשת הנתבע, חומר רפואי ב- 14 תיקי לקוחות ודאג לכך שייערכו שתי חוות דעת, אך לא קיבל בגין כך תשלום כפי שהוסכם.

כתב התביעה כולל דרישה לפיצוי אף בגין רכיבי נזק שלשיטתו נגרמו לו כתוצאה מהתנהלות הנתבע ואולם נוכח הסכמה דיונית בין הצדדים - ויתר התובע על רכיב זה בתביעתו.

כך, נותרה התביעה הכספית על יסוד ההתקשרות החוזית הנטענת על סך 52,000 ש"ח.

הנתבע, עורך דין במקצועו ובעל משרד עורכי דין, הגיש כתב הגנה ובצדו תביעה שכנגד.

לעמדתו, אמנם נרקמה בין הצדדים הסכמה לפיה בכל תיק בו יבקש להיעזר בשירותיו של התובע, יפנה אליו את החומר הרפואי בצירוף מכתב קצר והתובע ידאג להפנות למומחה רפואי מתאים לצורך הכנת חוות דעת שתבסס טענת רשלנות רפואית. סוכם כי עבור חוות דעת ישולם לתובע סך של 12,000 ש"ח כולל מע"מ.  לא סוכם כל תשלום עבור בדיקת חומר רפואי או יעוץ כשלעצמם.

התובע ערך עבור הנתבע שתי חוות דעת בלבד, בגינן קיבל תשלום ישירות מהלקוחות, חרף הסתייגות הנתבע מטיבן של חוות הדעת אשר בפועל אינן מבססות כל עילת תביעה.

הנתבע סבור כי התובע אינו עומד בנטל הראיה להוכיח את טיבה ומהותה של ההתקשרות העסקית לה הוא טוען, אינו מצרף כל חוות דעת שנערכו ובגינן לא קיבל תשלום ולכן דין התביעה להידחות.

בנוסף, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בעילות לפי חוק איסור לשון הרע ופקודת הנזיקין.

התביעה שכנגד מושתתת בעיקרה על ארוע מיום 10.12.09 , כאשר במהלך פגישה שנערכה במשרדו של התובע שכנגד, הטיח בו הנתבע שכנגד קללות וצעקות, גידף אותו לעיני כל הצוות במשרד וגרם לו פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש רבה, אותה מכמת התובע שכנגד לדרישת פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח. 

בנוסף, עותר התובע שכנגד לפיצוי כספי בסך 5000 ש"ח בגין הצורך לשחזר את כל החומר הרפואי שנמסר לנתבע שכנגד לצורך בדיקה ועד עתה לא הושב לידיו חרף דרישותיו.

הנתבע שכנגד מכחיש את נסיבות התרחשות הארוע כפי הנטען על ידי התובע שכנגד וטוען כי התובע שכנגד הוא שהתייחס אליו בחוסר כבוד, גידף אותו וגירש אותו ממשרדו בבושת פנים עד כדי כך שנזקק לקבלת טיפול רפואי עקב כאבים בחזה בעקבות זאת.

אציין כי התיק נקבע לשמיעת ראיות הצדדים בישיבה מיום 6.5.13, אלא שלאחר דין ודברים במסגרת הישיבה, הודיעו הצדדים על הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, בחנתי את תצהירי העדות שהוגשו מטעמם ואת הראיות שהוגשו במסגרת הליך זה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות הדדית.

נוכח התוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.